נשים חיילות שזכו לעיטורים וצל"שים – עדכון יוני 2012

עדכון 2013

נשים חיילות שזכו לעיטורים וצל"שים – עדכון יוני 2012

עפר דרורי

offerd@gmail.com

אף שצה"ל הוא צבא גברי ברובו ועיקר לחימתו נעשית ע"י גברים זכו מספר חיילות מצומצם בצל"שים ואחת אף בעיטור בגין פעולתן. מתוך למעלה מאלפיים צל"שים ועיטורים שאותרו עד כה על ידי ונמצאים באתר הגבורה (www.gvura.org) תשע עשרה מתוכם הוענקו לנשים. אסתר ארדיטי בורנשטיין זכתה בעיטור המופת על שחילצה טייס מתוך מטוס בוער שהתרסק בשנת 1955. בצל"ש הרמטכ"ל זכו דינה בן יהודה (זלץ)  ואסנת זהיר, שתיהן בגין טיפול מסור במשפחות חללים ונפגעים של יחידות בסיני במלחמת יום הכיפורים. עוד זכו בצל"ש הרמטכ"ל סא"ל א. ח. ורס"ן ו. ע. בצל"ש אלוף זכו רוז'י להר זינגר, אורית טאפט, מאיה קופשטיין ז"ל וד"ר מרינה קמינסקי. רוז'י להר זינגר וד"ר מרינה קמינסקי בגין פעולתן תחת אש בקרב. אורית טאפט ומאיה קופשטיין ז"ל בגין פעולתן בחילוץ פצועים מפיגוע מחבלים. בנוסף זכו עוד עשר נשים מאמ"ן לצל"ש אלוף (שתים מתוכם זכו גם בצל"ש הרמטכ"ל). בצל"ש מפקד אוגדה זכתה רבקה יצחק על תפקודה כקצינת שלישות עורפית באוגדה במלחמת יוה"כ.

פירוט מעשי הנשים החיילות מופיע להלן עפ"י מועד קבלת העיטור והצל"שים. מקור המידע "אתר הגבורה".

1.      טוראי אסתר ארדיטי בורנשטיין

   תיאור המעשה: בשנת 1955, בהיותה חובשת תורנית ביחידתה, חשה טור' אסתר ארדיטי - בורנשטיין באמבולנס למקום התאונה של מטוס, שהתרסק בעת נחיתה. האמבולנס שקע בבוץ ונשאר תקוע. מבלי לאבד זמן קפצה והגיעה במהירות למטוס וללא התחשבות בלהבות ובהתפוצצויות הבלתי פוסקות של תחמושת המטוס, הגישה עזרה ראשונה לפצוע אחד, התירה את הטייס, שהיה קשור למקומו ברצועות בטחון וגררה אותו מהמטוס. שניות ספורות לאחר מכן התלקחו מיכלי הדלק של המטוס. במעשה זה הצילה את חיי הטייס. על מעשה זה הוענק לה : עיטור המופת ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי.

2.      רב"ט רוז'י להר זינגר

תאור המעשה: הנני לציין אותך לשבח על גילוי תושייה ויוזמה עצמית, בזה שבהיותך בזחל הפיקוד של הגדוד בעת הסתערות של יחידת שריון על אחד המשלטים בגזרת אבו-עגילה, וכאשר נותק הקשר בין זחל הפיקוד לבין חלק מהכוח, תפסת מכשיר קשר, יצרת וקיימת קשר עם מפקד הגדוד והעברת פקודותיו לכוחות. מעשה זה נעשה על אף מתחי האש הרצופים של האויב. חיים לסקוב –

אלוף, אלוף פיקוד הדרום. 8.4.1957.

3.      סג"מ דינה בן יהודה (זלץ)

4.      סרן אסנת זהיר

 תיאור המעשה: במלחמת יום הכיפורים שימשה סגן אסנת זהיר בתפקיד קצינת נפגעים אוגדתית. במשך ימי הלחימה הראשונים עשתה סגן אסנת זהיר ימים ולילות בנקודת פינוי הנפגעים ברפידים וסייעה רבות בזיהוי נפגעים, ובהם הרוגים ופצועים קשה. היא עמדה במסירות בלחצים הנפשיים שהיו כרוכים בעבודתה זו. לאחר המלחמה הקימה סגן אסנת זהיר יחידה אשר ריכזה את כל הטיפול בפצועי האוגדה אשר היו פזורים במתקני אשפוז בכל רחבי הארץ. את ארגון היחידה והפעלתה ביצעה סגן אסנת זהיר ביעילות למרות הקשיים הארגוניים הרבים שעמדו בדרכה. בשלב מאוחר יותר יצרה סגן אסנת זהיר קשר אישי עם משפחות החללים והפצועים, ודאגה לכל מחסורן כשהיא מייצגת אותן בפני גורמים אזרחיים וצבאיים. במעשיה אלה גילתה סגן אסנת זהיר יזמה, מסירות ויחס אנושי חם לפצועים ולמשפחות השכולות. על מעשה זה הוענק לה : צל"ש הרמטכ"ל ניסן תשל"ו אפריל 1976, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי.

5.  רס"ן רבקה יצחק

סיפור המעשה (נוסח לא רשמי): רס"ן רבקה יצחק, קצינת ח"ן באוגדת סיני במלחמת יום הכיפורים צוינה לשבח על ידי מפקד האוגדה על תפקודה כקצינת שלישות בעורף האוגדה.

6.      טוראי אורית טפט

 סיפור המעשה: הנני לציין לשבח את טוראי טאפט אורית על גילוי תושייה, יוזמה, שליטה עצמית ואחוות רעים. להלן תאור המעשה: טוראי אורית טאפט הייתה בין הנפגעים בפעולת חבלה בכפר דרום. לאחר הפיגוע סייעה אורית בהגשת עזרה ראשונה וטיפול בפצועים. במעשיה אלה סייעה טוראי אורית להצלת חיים, ובפעולתה זו היוותה דוגמא אישית. עמי אילון, אלוף, מפקד חיל הים, אייר תשנ"ו מאי 1995.

7.      סמל מאיה קופשטיין ז"ל

תיאור המעשה: ביום א' ה- 22 בינואר 1995, כא' בשבט תשנ"ה, אירע פיגוע תופת רצחני בבית ליד. בפיצוץ הראשון נהרגו שמונה מחיילי צה"ל. החיילת מאיה קופשטיין ז"ל אשר שהתה במתחם הצומת, חשה עם שוך הפיצוץ הראשון למקום האירוע במטרה לסייע בחילוץ הפצועים הרבים שהיו מוטלים בזירת הפיגוע. בדרך פעולה זו נקטה סמלת מאיה קופשטיין ז"ל למרות ידיעות קודמות אשר הזהירו מפני פיצוץ נוסף, במהלך הטיפול בפצועים היא נהרגה בפיצוץ השני. על מעשה זה הוענק לה צל"ש אלוף לפי חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל תש"ל 1970. אלוף משה קפלינסקי, אלוף פיקוד המרכז, ינואר 2003.

8.      ד"ר מרינה קמינסקי

 בתאריך ה-13 ביולי 2006 הופעל גדוד הבוקעים לגזרת לבנון בעקבות חטיפת שני חיילי המילואים. קרפ"גית הגדוד, סגן מרינה קמינסקי, צוותה על גבי טנקבולנס במהלך מרבית ימי הלחימה. בתחילת הלחימה, עלה ספק בדבר מתן אישור למרינה להיכנס ללבנון כרופאה. לאחר מכן ניתן האישור ומרינה פעלה בכל הגזרות שבהם נלחם הגדוד: בינת- ג'בל, מיס-אל-ג'בל וקנטרה. מרינה נלחמה על כך כי תיטול חלק בלחימה, כשם שנוטלת חלק בכלל האירועים המבצעיים של הגדוד, ואכן כך היה. מרינה נטלה חלק במספר חילוצים, כולל באירועים מורכבים ביותר בהם נהרגו לוחמים ונפגעו רבים (בין היתר הקרב בבינת- ג'בל בתאריך 24-26.7.06). במהלך 33 ימי הלחימה טיפלה מרינה בעשרות פצועים, הן מהגדוד ובעיקר מקרב כוחות חי"ר (גולני ונח"ל) שפעלו בסמוך לגדוד. בכל תקופה זו שהתה מרינה בבטן טנק, בתנאים קשים, בצפיפות ובחום, וללא מחליף. מרינה לא ביקשה מנוחה, אלא להיפך היא דחפה להגיע למקומות המסוכנים ביותר, תוך נטילת סיכון עצמי, בסביבה "גברית" ונחשפה למראות קשים ביותר. בתאריך 13 לאוגוסט 2006, הותקף מגנן הגדוד בקנטרה. חרף המצב הקשה, פעלה מרינה ללא דופי, תוך שהיא מגישה סיוע רפואי למפעילי הטרקטורים, לחיילי עוצבת נשר והנח"ל ששהו בסביבת המגנן. מרינה רצה בין הטנקים והטרקטור הפגוע תחת אש, כדי לטפל בפצועים ולהצילם, באופן מרשים ביותר. מרינה הפגינה אומץ לב, נחישות, דבקות במשימה, רעות ומקצועיות כרופאה. על מעשיה אלה הוענק לה צל"ש אלוף.