בחלוף 30 שנה אזכרה לסגן דוד בן זינו הי״ד

בחיק בני משפחה, קרובים וחברים נערך במרכז קהילתי ד' על שם גולדי טקס אזכרה מרגש ביותר לסגן דוד בן זינו,  במלאת שלושים שנה למותו בעת מילוי תפקידו, בפיגוע החבלני בצומת השרון-בית ליד. שלושה עשורים חלפו מאז אותו בוקר קשה בבית ליד, בו דוד נקטף בחטף, צעיר ויפה תואר, לוחם, חבר ואדם מלא חיים. הפיגוע בבית ליד זעזע את המדינה וגרם לאובדן עצום אשר הותיר חלל עמוק בלבבות רבים. אירוע האזכרה האינטימי כלל התייחדות עם זכרו דרך סיפורים וזיכרונות של בני משפחה וחברים סיפורים מתחנות שונות בחייו. זיכרון של חיים קצרים שנגדעו בטרם עת לפני שהספיק להתחיל ולהגשים את חלומותיו הרבים. את קהל הנוכחים ריגש בדבריו פרופ' אריה קנדל הרופא החטיבתי של הנח"ל, שהיה מפקדו הישיר של דוד והכיר אותו כקצין צעיר רציני ונלהב. בין פרופ' קנדל לבין משפחתו של דוד התפתחה חברות אמיצה במשך כל השנים. מאז נפילתו הקפיד לשמור על קשר הדוק והפך לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. תמי בצלאל, מי שהייתה בת זוגו, והנחתה ברגישות ובהתרגשות עצורה את טקס האזכרה אמרה, " החיים שלי שזורים בסיפורו של דוד. את דוד הכרתי כנערה בתנועת הנוער בני עקיבא ומשם התפתחה אהבה וחברות גדולה בת 4 שנים. נוצרת בליבי רגעים מיוחדים שהיו לנו יחד, רגעי צחוק, שיחות עמוקות לתוך הלילה וחלומות. אהבתי אותך אז, ואוהב אותך תמיד. הגעגועים לא יפסקו, ועד סוף חיי אשא בליבי את זיכרונך. היית ועודך חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. אנחנו זוכרים אותך באהבה, בגאווה ובכאב גדול. אתה תמיד אתנו."       רחלה ביטון, אחותו של דוד שנשאה דברים ברקע פתיחת תערוכת ציורים שהוצגה בחלל האולם סיפרה, "לפני כשנתיים הצטרפתי לסדנת ציור אינטואיטיבי לאחים שכולים, פעם בשבוע במשך כשנה וחצי נסעתי לבית יד לבנים ברחובות, שם התקיים מעגל. הציור האינטואיטיבי הוא כלי לריפוי ולצמצום הביקורת העצמית, שמאפשר לנקז את כל הבעיות, הכעסים והמתחים אל הדף ולהשתחרר מהם. וכך היה, הצטרפתי בלי לדעת מה מצפה לי, ולאט לאט גיליתי שיכולתי לדבר על דוד אחי עם אנשים שחוו את אותו אובדן, ורק הם בעצם יכלו להבין אותי באמת. אחר כך ציירתי עם עצמי בליווי מוסיקה טובה ורועשת שאפשרה לי להתחבר ליצירתיות הטבעית שיש בכל אחד מאתנו. אני מקדישה את התערוכה לזכר דוד אחי החסר לי כל כך." התערוכה תוצג באופן קבע לקהל הרחב במרכז קהילתי, וכל זה  כולל האירוח הנדיב למפיקי האזכרה הסתייע והודות  לאריה ביטון, מנהל מרכז קהילתי ד' ע"ש גולדי, שלמרבה הצער חווה אף הוא את אובדן אחיינו בעזה לפני מספר שבועות. נזכיר כי סגן דוד בן זינו ז"ל היה בדרכו לבסיס  ביום ראשון כ"א בשבט תשנ"ה  ה – 22 בינואר 1995, כשהתרחש הפיצוץ הראשון, בו נהרגו שמונה חיילי צה"ל. למרות ידיעות שהזהירו מפני פיצוץ נוסף, דוד שהיה במתחם הצומת גילה אומץ לב ומסירות נפש, רץ למקום האירוע להגיש עזרה לנפגעים ולסייע בחילוץ הפצועים הרבים אשר היו מוטלים בזירת הפיגוע. לאחר רגעים ספורים, ארע הפיצוץ השני, בו מצא דוד את מותו כשהוא בן 21 בלבד. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. בשנת 2003 העניק אלוף פיקוד המרכז לסגן דוד בן זינו ציון לשבח אישי, צל"ש, אשר נמסר למשפחתו, "על חירוף הנפש, מימוש ערך הרעות תוך סיכון עצמי, אומץ לב, גילוי תושייה והיותו מופת ודוגמא". במהלך חייו הקצרים אך מלאי המשמעות, דוד הותיר את חותמו האישי בקרב רבים. מלח הארץ, בחור שערכי אהבת הארץ והאדם היו נר לרגליו. נזכור את דוד כבחור עם לב גדול וחיוך ענק. לכל מקום שהגיע, הצליח לסחוף את הסובבים אותו עם הכריזמה והחיוך השובה שלו ועם רצון עז להושיט עזרה לאחר.