רס"ן אהוד דפנא ז"ל
|
אהוד דפנא
תיאור המעשה: ביום 6 באוקטובר 1973 שהה רס"ן אהוד דפנא ז"ל בביתו. מששמע על פרוץ הקרבות ומאחר שלא שובץ ביחידה אחרת - חזר לרמת-הגולן ואירגן פלוגה משיירי הטנקים והצוותים של כוחות החטיבה בגזרה הדרומית. רס"ן אהוד דפנא ז"ל השתתף בקרבות הבלימה הקשים ואחריהם המשיך בראש פלוגתו בפריצה לסוריה, השתתף בניסיון הראשון לכיבוש תל-שמס וכשזה לא עלה, השתתף בכיבוש התל בהתקפת-לילה. לאחר כיבוש התל חסם את כביש "סעסע" ובלם התקפות חי"ר ושריון של הסורים. בקרב זה נפגע ונהרג. במעשיו ובלחימתו גילה אומץ-לב רב, תושייה ודבקות במשימה - על אף מגבלות גופניות בהיותו נכה ממלחמת ששת הימים. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז אייר תשל"ה מאי 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי
זה הודי חמודי הוא ילד קטן.
גר הוא הרחק שם בעמק בית שאן.
עיניים לו תכלת וראש לבנבן.
פה לו מתוק מחייך ומקשן.
"למה ולמה" מעביר הוא בסך.
הודי חמודי, הוא בן אביטל,
שאלה ראשונה את אביהו שאל:
יודע לומר לי אך מֶה ורק מֶה?
ולמה צביה הפרה החומה
יודעת לומר לי גם מוּ וגם מָה?
שאלה שניה את אביהו שאל:
למה העגל הרץ למרחב
שולח למעלה למעלה זנב.
שולחת זנב דק אל תוך אדמה?
שאלה שלישית את אביהו שאל:
למה השמש תמיד הוא ראשון
לרדת בערב לשכב ולישון.
יוצא מביתו והולך לטייל?
"למה ולמה" רבות עוד שאל
הודי חמודי, הוא בן אביטל
מבוקר עד ערב אצלו הוא רובץ.
למה בורח הצל מהאור -
השמש מציץ בו, נסוג הוא אחור.
ולמה בוכים כה יונים ויונות?
למה כנפיים ניתנו רק עוף? -
ועוד הוא שואל בלי קץ ובלי סוף.
ו"למה" חדש אז מפיהו יצמח.