סרן יוסף משלב

צילום מהטקס


כתבה ממעריב 1976

כתבה מידיעות אחרונות 1976

סיפור המעשה כפי שנכתב ע"י סוזן מקלד
באחד מימי החורף בשנת 1974 משלב היה במשימת חפ"ק (חבורת פיקוד קדמית), שמתפקידה לשלוט בשטח על כמה סיורים שפעלו בו זמנית ובאותה עת.  בחצות, לפתע, נשמעה אזעקה רצופה ממרכזית הגדר בזרעית שהתריעה על אירוע בקו דיווח 49 (מקום הקרוב ל"ברכת-רישה"
בהר מנור השוכן מערבית למושב זרעית).

על פי התרגולת המבצעית, מיד נשלח סיור למקום ובהגיעו לנקודה, החל בביצוע הבדיקות תוך כוננות מרבית. תחילה ביצע בדיקה רכובה ומשלא נמצאו סימני חדירה, הסיור החל לבצע בדיקה רגלית, אך גם הפעם לא נמצאו סימנים. לאור זאת, עבר הסיור לבדיקה רגלית שנייה ובסיומה הודיע מפקד הסיור לחפ"ק כי "הממצאים שלילים" וביקש לחזור לשגרה.

דעתו של סגן משלב לא נחה מתוצאות הבדיקה והנחה את הסיור לבצע בדיקה שלישית רגלית. הסיור ציית לפקודה אך גם הפעם בדיקתו העלתה חרס ובסיומה דיווח שהתוצאות שליליות. "השאר במקומך אני בדרך אליך,  הנחה משלב ודהר למקום האירוע" (ראיון עם אחד הלוחמים שהשתתפו בארוע) כעבור חמש דקות הגיע ופקד על הכוחות לבצע בדיקה רגלית נוספת כאשר נמצא בראש הצוות ובאופן אישי מוביל את חייליו.
לפתע, משהבחין בעצם חשוד על הגדר, פקד על הכוחות: "לרדת במקום" וקרא לגשש בשמו: יונס לגשת אליו וזאת תוך כדי שמשלב  מצביע על העצם שנתגלה לאחר בדיקה כשיח שלמעשה הסתיר פרצה שהייתה בגדר.

גשם שוטף בלילה זה הכביד מאוד על זיהוי העקבות שנמצאו על דרך הטשטוש הצמודה לגדר; בדיקה  קפדנית של משלב העלתה שמוקש נגד טנקים הוטמן על דרך הטשטוש במרחק שני מטרים מהפרצה, המוקש נועד לפגוע ברכב הסיור. מייד נשמע קולו של משלב ברשת הקשר היחידתית:
"תחנות רוקי כאן "מברג" (כינוי לקצין מבצעים) קבלו  "פרש–תורכי" אומר שנית "פרש–תורכי" בקו דיווח 49" מכאן ואילך התרגולת של מרדף ("פרש תורכי") נכנסת לפעולה בכל הרמות: ביחידה, בחטיבה, באוגדה ובפיקוד הצפון, פצצות תאורה ומטוסים מנירים בן רגע הפכו את העלטה לאור יום ומאות חיילים החלו לסגור את השטח ולנהל מרדף אחר חוליית המחבלים.  המרדף נמשך עד הבוקר וכל יום המחרת ללא הצלחה מאחר ועקבות שלושת המחבלים נעלמו, מזג האוויר הסוער לא הקל את העבודה.

מפקד החטיבה דאז אל"מ פואד בן אליעזר קיבל דיווח מהגששים שהחוליה כנראה חזרה לשטח לבנון. סגן משלב לא שוכנע בהסבר שניתן וחש שהמחבלים עדיין נמצאים בשטחנו והתעקש להישאר לילה נוסף ברציפות בחפ"ק בתחנת משמר הגבול  בזרעית.
עם רדת החשיכה, קולות האזעקה הדהדו שוב מרכזת גדר ההתראה בתחנה והתריעו על אירוע נוסף בקו דיווח 52 שנמצא לא יותר משני קילומטר מזרחית למקום בו אירעה החדירה לילה קודם. משלב, שהיה דרוך, ציווה על הסיור להגיע לנקודה וכאשר החל הסיור את בדיקתו הרכובה, זיהה מחבל הקופץ מעל הגדר מכיוון דרום (משטחנו) ומנסה להימלט צפונה לשטח לבנון.  הסיור מיד פתח באש ופצצות תאורה נורו ממרגמות, מטוס הוזעק והחל להאיר את השטח, כך למעשה תוך זמן קצר, הלילה הפך ליום ועל ידי כך המחבלים  נרתעו ורותקו לקרקע. מייד החלה להתבהר תמונת המצב: חוליית המחבלים שחדרה לילה קודם הסתתרה במשך היום בשטח ישראל לא רחוק ממקום האירוע וכאשר זיהתה את הכוחות הרבים שסגרו את האזור החליטה לשוב לשטח לבנון עם רדת החשיכה, מייד התבהר כי אכן החוליה שזה עתה מנסה להימלט צפונה היא אותה חוליית מחבלים שעקבותיה אותרו ע"י משלב וצוותו לילה קודם. בשלב זה, מחבל אחד ניסה להימלט צפונה ונלכד בין הגדרות ויתר החוליה עדיין נמצאת בשטחינו.

סגן משלב עזב את החפ"ק, עלה  על רכבו המבצעי ויחד עם נהגו דהרו למקום האירוע לכיוון מערב  ובהגיעו כמאה מטר מהמקום בו נראה המחבל הראשון נמלט צפונה בין הגדרות, נפתחה על משלב אש מטווח קצר מאוד מצידו הדרומי של הכביש. האש נורתה מטווח קצר: שישה מטר בלבד על ידי שני מחבלים שהסתתרו בכפל קרקע ממש בצמוד לכביש. משלב עצר את הרכב והסתער לבדו לעבר המחבלים. יש לציין שנשקו האישי של משלב היה מסוג קלשניקוב נשק זהה לנשקם של המחבלים. במהלך ההסתערות, הבחין משלב באחד המחבלים מכוון את נשקו ויורה לעברו וכי המחבל הנוסף בקרבתו, שוכב לידו, תוך שפניו כלפי מטה ויורה אש כלפי מעלה. האש היתה חזקה ולא מכוונת, במהלך ההסתערות משלב חיסל את המחבל הראשון שירה לעברו אך לפתע התחמושת של משלב אזלה. באומץ לב, ללא היסוס, גנח על המחבל ההרוג שלף ממנו מחסנית, טען את נשקו והשלים את ההסתערות על המחבל השני והרגו תוך כדי כך שהוא צועק לעבר המחבל: "כך לא יורים, איפה לימדו אותך לירות לאוויר בשעת היתקלות? (שיחה עם נהגו של משלב שהיה במקום ההתקלות) ".
תוצאות הקרב בהיתקלות זו הוכרעו והחוליה חוסלה. זה היה הקרב הראשון של משלב "מעין טבילת האש הראשונה" והוא מתוודה בפני: "לא התנסיתי בעבר לכן פעלתי בהתאם למה שתרגלתי באימונים, פעלתי מתוך הבנה שחיי האזרחים תלויים בתוצאות מפגש זה, מכאן  בא הכוח להסתער".
שאלתי את משלב מספר שאלות, שאלות שקרוב לוודאי ישאלו גם על ידי הקוראים:
ראשית, על מה חושבים כאשר נקלעים תחת אש אויב?
שנית, האם פחדת כאשר נורתה עליך אש מטווח כה קצר?
על השאלה הראשונה השיב: "כשאתה נתקל במחבלים היורים עליך והמנסים להרוג אותך, או כשאתה נמצא תחת אש – אין לך כל כך הרבה זמן לחשוב.  לכן, יש להשיב אש על מנת להגן על עצמך ועל חבריך", יחד עם זאת, אומר משלב: "אתה חושב על האזרחים שנמצאים מאחור שסומכים עליך כי תגן עליהם".
על שאלתי השנייה השיב: "שאין אדם -בשר ודם - שאינו מפחד, זו תכונה מאוד טבעית, בפעם הראשונה ודאי ישנה תחושה כזו אך מהר מאוד כאשר נמצאים בסיטואציה, נכנסים לאירוע ואז באמת אין זמן לחוש את הפחד ולחשוב; הדבר היחיד שעמד לנגד עיני: לנצח בהיתקלות, הניצחון אינו ניצחון אישי, הניצחון הינו ניצחון למען מטרה אחת: שמירה על ביטחונם של תושבי הצפון". מאירוע זה אנו למדים על דמותו של קצין יסודי, עקשן, אמיץ, המהווה דוגמה אישית שהוביל את חייליו בלחימה ותרם רבות לביטחונם של תושבי האזור, על פעולה זו ועוד פעולות זכה משלב לציון לשבח, צל"ש מרפאל איתן, אלוף פיקוד הצפון דאז.

תעודת הצל"ש של יוסף משלב