רס"ר שלום (צ'רלי) שלוש ז"ל

מתוך אתר יזכור:
בשנת 1982 התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל המוצנח (פלס"ר-פלוגות סיור). את הטירונות עבר בתנאים הקשים של לבנון ולמרות זאת לא שמעו אותו מתלונן. לבני משפחתו זכורה תגובתו ללחצים שהופעלו עליו: "לא יעלה על הדעת שאני לא נשאר עם החבר'ה ועושה כמו כולם". את השירות הצבאי סיים בהצטיינות ושב למושב לסייע לאביו. בתאריך 10.7.1986 התגייס לימ"מ (יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור) של מג"ב, בה שהה עד יום מותו.
בדצמבר 1989 התחתן, ובנובמבר 1990 - שבועיים לאחר הירצחו, נולדה בתו שרלי. צ'רלי סיים את ההכשרות הנדרשות מלוחם ביחידה, ובנוסף לכך הוכשר כחבלן והשתתף בפעילויות של היחידה, כשהבולטת בהן היתה האירוע עם האוטובוס בצומת ערוער. הוא עבר גם גיבוש והכנה לקורס קצינים, אליו היה מיועד לצאת.
צ'רלי ז"ל בלט בטוב ליבו ובנכונותו התמידית לסייע לכל אדם באשר היה. ניחן בצניעות, בישנות, אצילות נפש ואומץ לב, שהפכו לשם דבר בקרב כל מכריו. תחביביו היו: פעילות ספורטיבית, צלילה, גלישה וטיולים בטבע - אותו כה אהב.
בשנת 1990 יצא צ'רלי לקורס קצינים. במהלך ההשלמה לקורס, בוקר יום א', 21 לאוקטובר 1990, התעורר לשמע צעקות מהרחוב, כשמחבל חמוש בסכין דקר חיילת בשכונת בקעה בירושלים. התמונה שנגלתה לעיניו היתה מחבל ערבי שנמלט עם סכין בידו ואנשים צועקים. הוא קרא לו לעצור ומשלא עצר, ירה בו צ'רלי על מנת לפצוע אותו, אך המחבל הפצוע רץ לעברו ודקר אותו מספר פעמים עד שצ'רלי נהרג.
במותו הטראגי הביא לידי ביטוי מוחשי את אישיותו יוצאת הדופן. אף כי היתה בידו הברירה לירות במחבל ולהורגו, נמנע מכך ודרש ממנו להיכנע, מתוך אמונה עמוקה שניתבה את חייו, בזכות המוחלטת של הזולת לחיות - על כך שילם בחייו.

פעולות הנצחה לזכר צ'רלי: ספר לזכרו, ספר תורה על שמו שנתרם לישיבה תיכונית בקרית חינוך בבית שמש, גלעד שהוקם ע"י חבריו ליחידה בסמוך למקום הרצחו, מחזור בבית ספר תיכון בפרו שנקרא על שמו, חדר הנצחה על שמו בקרית חינוך ובקרית ארבע, פעולות הנצחה בבית ספר "פלך" בירושלים, אנדרטת ימ"מ, עירון, בא"ר (בית ספר הארצי). וכן עיטור האומץ מטעם משטרת ישראל.
"יהי זכרו ברוך לעד".