סמל ארן צבאג ז"ל
|
ארן צבאג
סיפור המעשה (נוסח לא רשמי): ארן צבאג שירת כמאגיסט בחטיבת הצנחנים. ביום 3.12.1995, התנדב ארן לצאת למארב, ערב לפני יציאתו לחופשה. בעת המארב, בבוקר של יום י"ג בכסלו תשנ"ו (6.12.1995), נתקל הכוח במחבלים. במהלך הקרב הרג ארן את אחד המחבלים ומיד אחר-כך נפגע מכדור בראשו שהרגו במקום. בכתב הצל"ש נאמר: "הנני לציין לשבח את סמל ארן צבאג על גילוי אומץ לב, קור רוח ודבקות במשימה נוכח פני האויב". צל"ש מפקד האוגדה מרץ 1999
ארן למד שנה בישיבה ובאוגוסט 1993 התגייס לשירות מלא בצנחנים. הוא הצטרף לפלוגה "המסייעת", שם שימש כמאגיסט, והיה גאה מאוד בהיותו צנחן ובכומתה האדומה המתנוססת על כתפו. יחד עם פלוגתו עבר אירועים קשים בחברון ובדרום לבנון, ובכולם גילה אומץ רב ומסירות נפש, דבקות במשימות ומוטיבציה גבוהה. חבריו אהבו והעריכו אותו מאוד. הם כינוהו "ג'יפ", ומתארים אותו כחייכן, שליו, רגוע ונעים לסביבה, שידע להתקרב לכל אדם והשאיר רושם על כל מי ששוחח אתו.
לאחר שני חודשי שירות בלבנון, ביום 3.12.1995, התנדב ארן לצאת למארב, ערב לפני יציאתו לחופשה. בעת המארב, בבוקר של יום י"ג בכסלו תשנ"ו (6.12.1995), נתקל הכוח במחבלים. במהלך הקרב הרג ארן את אחד המחבלים ומיד אחר-כך נפגע מכדור בראשו שהרגו במקום. בהיתקלות נפצעו שישה חיילים. בן עשרים היה בנופלו. ארן היה מאושר ותמיד היה נסוך על פניו חיוך המביע שמחת חיים, עד לאותו יום נורא. הוא אהב את שירותו הצבאי ואף פעם לא התלונן.
ארן השאיר אחריו הורים, שתי אחיות - אורית ומירי וחמישה אחים - משה, אליהו, ראובן, נתנאל ואיתמר. באותו לילה, הובא ארן למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, העיר שכה אהב. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. במרץ 1999 נמסר למשפחה צל"ש מפקד האוגדה בו נכתב: "הנני לציין לשבח את סמל ארן צבאג על גילוי אומץ לב, קור רוח ודבקות במשימה נוכח פני האויב".
הוספת תגובה